בקונצרט זה, נשמיע שתיים מיצירותיו הגדולות של הנרי פרסל – שתי תפילות מוזיקליות שונות בתכלית, שנכתבו בהפרש של חודשים ספורים לכבודה של אותה אישה: המלכה מרי השנייה.

הראשונה, Music for the Funeral of Queen Mary - היא יצירת אשכבה טקסית, מהפנטת באיפוקה, הנשענת על מקצב איטי, חצוצרות בארוקיות ודיאלוגים קצרים בין מקהלה ותזמורת.

והשנייה, Come, Ye Sons of Art – נכתבה לכבוד יום הולדתה של מרי זמן קצר קודם לכן, והיא שיר תהילה ססגוני ומלא חיים.

פרסל פורץ כאן אל מרחבים מוזיקליים עליזים, עם קונטרפונקט זורם, קווים קוליים וירטואוזיים ורוח של הוד והדר.

שתי היצירות יחד - זו שנכתבה לפרידה, וזו שנכתבה לחיים - יוצרות רגע מוזיקלי חד־פעמי של זיכרון, מורשת, וחגיגה אנושית.